The Holy Bahá’í Gardens are partially open, offering visits to the upper balcony, Shrine of the Báb and guided tours 
החל מימיהם הראשונים, נוהלו הגנים הבהאים, הן בחיפה והן בעכו, מתוך מודעות סביבתית, כאשר תשומת לב מיוחדת ניתנה לחיסכון במים. בין השאר, כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת הוחל במיחזור פסולת אורגנית וגזם לכיסוי קש ולקומפוסט, וכן בעקירת מדשאות רבות בתחילת הקיץ והשארתן ללא השקיה עד לזריעתן מחדש לקראת גשמי החורף.
בשנות ה-80, במהלך שלבי התכנון של הגנים המדורגים על הר הכרמל, נערך מחקר מקיף ונוהלו דיונים עם נציבות המים וחברת מקורות, כמו גם עם אנשי המקצוע והחוקרים המובילים בתחומי הגינון, ההשקיה וניהול משאבי המים. המסקנות יושמו במלואן בתכנון צמחיית הגנים ומערכות התשתית שלהם, זאת כדי להבטיח שהפרויקט יתבסס על עקרונות אקולוגיים מוצקים וישלב את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. מאז השלמת פרויקט זה, ממשיכים במרכז הבהאי להתעדכן ולהרחיב את השימוש בטכנולוגיות אלו לחלקים נוספים של הגנים.
הגנים הבהאים בחיפה ובעכו מעוצבים על פי עיקרון הירארכי, לפיו מושקע טיפול אינטנסיבי בשטחים קטנים יחסית בלב האתר להשגת אפקט צבעוני באמצעות ערוגות ופרחים עונתיים הממוקמים באזורים קטנים אך בולטים, שאותם משלימות חלקות קקטוסים מרהיבות ביופיין. האזורים המטופלים באופן אינטנסיבי מוקפים בצמחיה רגילה, המאופיינת בזנים עמידים בתנאי יובש כמו עכנאים, רוזמרין והרדוף, דקלי יוקה ועצי שקד, זית, ברוש ואורן. לאחר שהשרישו, דורשים צמחים אלה טיפול מינימלי ומעט מאוד מים. החלק הבלתי פורמלי של הגנים מתמזג בהדרגה לתוך שטחים שנשמרו בצורתם הטבעית ומציע מפלט לאוכלוסיות מגוונות של ציפורים, חרקים ובעלי חיים, המסייעות בשימור המאזן האקולוגי של הגנים.
מדי קיץ, נהפכים ונעקרים למעלה מ-75% משטחי הדשא בגנים שבעכו. בשנים בהן מורגש מחסור חמור במים, מכסים חלק משטחים אלה בקש, ומשאירים אותם כך במשך כל השנה כדי להשיג חיסכון נוסף במים. באותה דרך מטופלות גם המדשאות בגנים בחיפה, אשר מכוסות בעשב שיפון במהלך החורף ומיובשות במהלך הקיץ. מכיוון שהמשטחים התלולים בחיפה חייבים להישאר נטועים כל השנה כדי למנוע סחף, נעשה שימוש נרחב בקיסוס ובצמחיית כיסוי אחרת אשר דורשת פחות מים מאשר דשא.
שיטת ההשקיה הנהוגה בגנים הבהאים נחשבת לאחת המתקדמות בעולם. בלב המערכת מצוי מחשב משוכלל המפעיל מאות שסתומים, אשר מכוונים את המים דרך רשת מורכבת של צנרת פוליאתילן, כך שכל זן של צמח מקבל רק את כמות המים שהוא זקוק לה, בזמן המתאים ובהתאם לתנאי מזג האוויר. לשם כך משתמש מתכנן ההשקיה בנתונים מטאורולוגיים המתקבלים ממערכת חיזוי מזג אוויר של הטכניון, על מנת לצפות את שיעור ההתאיידות והצטברות הטל, נתון חיוני ביותר לחישוב כמות המים הנחוצה לצמחייה.
רוב המים מגיעים ישירות לשורשי הצמחים בשעות הלילה באמצעות טפטפות וממטרות. השקיה עילית חייבת להתבצע לעתים בשעות היום, כדי להבטיח ספיגה של דשנים וחומרים אחרים החיוניים לצמח. במקרים אלו מתבצעת ההשקיה בשעות הבוקר המוקדמות כאשר ההתאיידות היא מינימלית. במידה ומתרחשת דליפה או חריגה אחרת המחשב מזהה זאת מיד, וצוות ההשקיה מבצע בדיקות שוטפות של המערכת כדי להבטיח שכל בעיה תאותר ותיפתר ללא דיחוי. בנוסף, מתבצע תהליך מתמיד של בדיקת תיכנות ההשקיה ומערכות אספקת המים, כולל מחקר ובחינה של טכנולוגיות חדשות, ציוד מתקדם וגישות חדשניות לשיפור יעילותה של המערכת. כדי שלא לבזבז מי שתייה, נעשה בגנים שימוש נרחב במים מליחים ו/או מזוהמים אשר נשאבים מבארות מאושרות בשטח האתר, אשר מטופלים ומטוהרים בהתאם לדרישות הגנים.
מאפיין תכנוני מרכזי של הגנים המדורגים על הר הכרמל הוא המים הזורמים, אשר מלווים את המבקר לכל אורך המסלול ויוצרים אפקט נעים לעין ולאוזן כאחד. אפקט מרשים זה מושג ללא כל בזבוז מים, מכיוון שהמזרקות והפלגים הזורמים לאורך המדרגות מוזנים על ידי מערכת מיחזור סגורה אחת בתוך כל טרסה. כמות המים שיש להוסיף למערכת בכל יום כדי לפצות על ההתאיידות באתר כולו שווה לצריכה יומית ממוצעת של אדם אחד.