עיצוב ייחודי של הגנים הבהאים

עיצובם הייחודי של הגנים הבהאים

"אתרים בהאים קדושים בחיפה ובגליל המערבי"

קטעים מתוך מחקרה של האדריכלית יעל המרמן

מבוא

מפרץ חיפה, התחום בין הר הכרמל בדרום ועכו העתיקה בצפון, הנו אחד המאפיינים הגיאוגרפיים הבולטים בחופו המזרחי של הים התיכון. לאורך המפרץ מקובצים האתרים של הדת הבהאית אשר נבחרו להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית. אתרים אלה קשורים זה לזה מבחינה תפקודית, רגשית וגיאוגרפית, ויוצרים יחד מרקם בו משתמרים הזיכרון הפיזי וההיסטורי של הדת הבהאית.

המאמר יפתח בתיאור המאפיינים המרכזיים של [הגנים והמבנים], שלאחריו יובא דיון בערכים התרבותיים המשותפים לכולם.[the Gardens and the buildings] אלו כוללים שפה אדריכלית משותפת השוזרת יחדיו מספר סגנונות שונים למרקם אחיד והרמוני, שהנו מרשים מבחינה אסתטית וטעון במשמעות, ומספר רבות אודות הקהילה הבהאית, אמונותיה ומנהגיה, כמו גם על התפתחותה במהלך התקופה החשובה ביותר בהתהוותה. בחלקו השני של המאמר יושם דגש על ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות של הבהאים, כמו העלייה לרגל, והדרך בה אלו משתקפים בעיצוב האדריכלי ובמאפיינים הפיזיים של אותן תכונות שתוארו בחלקו הראשון של המאמר.

תקציר

מחקר אדריכלי מאת יעל המרמן אדריכלית מוסמכת MA בתכנון ערים ואזורים

לאורך חופי מפרץ חיפה מקובצים יחדיו האתרים המקודשים לדת הבהאית. אתרים אלו קשורים זה לזה מבחינה תפקודית, רגשית וגיאוגרפית, ויוצרים יחד מרקם ייחודי המשמר את הזיכרון הפיזי וההיסטורי של הדת הבהאית. ערכי התרבות המשותפים לאתרים אלו כוללים שפה אדריכלית מקורית הרוקמת יחד סגנונות שונים למארג הרמוני מרהיב עין ביופיו וגדוש במשמעות, המספר לנו רבות אודות הקהילה הבהאית, אמונותיה ומנהגיה, כמו גם אודות התפתחותה במהלך התקופה החשובה ביותר בהיווצרותה.

הגנים

הגנים מהווים את דרך הגישה אל המקומות הקדושים. ככאלה, הם תורמים לחוויה הרוחנית, בהופכם הליכה בשביל פשוט לתהליך המאפשר לעולה הרגל להכין את עצמו לכניסה אל המקום הקדוש.

בניתוח האדריכלי של האתרים הושם דגש רב על הגנים, התורמים לאופיים הייחודי של האתרים לא פחות מהמבנים המאכלסים אותם. באתרים אלו לגנים מספר תפקידים מרכזיים:

הגנים משמשים כאמצעי לבידוד מבנים ומרחבים חיצוניים בעלי חשיבות מיוחדת כנגד הרעש והפעילות האינטנסיבית שבסביבתם, שרובה עירונית. ניתן היה להשיג מטרה זו גם באמצעות מבנים, כמו חומה גבוהה, אולם גינון הינו אמצעי רך ופחות מנכר. האווירה השקטה שנוצרת בחללים הפנימיים משרה שלווה מרגיעה המאפשרת התבוננות, תפילה והתכנסות רוחנית, ללא יצירת תחושות של בידוד, הסתגרות או ניכור.

הגנים מהווים את דרך הגישה אל המקומות הקדושים. ככאלה, הם תורמים לחוויה הרוחנית, בהופכם הליכה בשביל פשוט לתהליך המאפשר לעולה הרגל להכין את עצמו לכניסה אל המקום הקדוש. ברוב המקרים מאפשרים הגנים בחירה בין כמה מסלולים, וישנם אתרים בהם יכול המאמין להקיף את האתר הקדוש מבלי להיכנס אליו, פעולה שלה נודעת משמעות רוחנית.

לבסוף, הגנים הנם המארג המחבר בין המבנים השונים הממוקמים בתוכם. בעוד שהמבנים בנויים בסגנונות שונים בהתאם לתקופת הקמתם ולייעודם, הגנים המקיפים אותם מאופיינים בשפה תכנונית ברורה ואחידה, הן בתוך כל גן בפני עצמו והן בין הגנים השונים.

מספר מאפיינים משותפים לכל הגנים שתוכננו על ידי הבהאים: משחקי תאורה והצללה; שימוש באלמנטים המשלבים מים וצורות גיאומטריות החוזרות על עצמן כמו מעגלים וכוכבים בעלי 8 צלעות; עיצובים סימטריים המכילים בתוכם מרכיבים אסימטריים מתוך כבוד לטבע או להיסטוריה; ומיקום שטחים אינטנסיביים לצד שטחים אקסטנסיביים, לרוב תוך התמזגות הדרגתית המרככת את גבולות הגן שסביב האתר, היוצרים תווך או חיץ המחזק את הקשר ההרמוני בין האתר וסביבתו.

רבים מהאלמנטים המוזכרים לעיל מקורם בהשפעות פרסיות הניכרות בגנים עד היום

מקורם של הגנים הפרסיים מגיע עד שנת 4000 לפנה"ס; נוכחות המים הפכה יותר ויותר חשובה עם השנים. מגמה זו באה לידי ביטוי בעיצוב גנים שבהם ניתן דגש רב למזרקות ובריכות.

אור השמש והשפעותיו היוו מרכיב חשוב בעיצוב הגנים הפרסיים. אדריכלים השתמשו במרקמים ובצורות מיוחדים על מנת ללכוד את האור.

צל הנו מרכיב חשוב נוסף בגנים, שבלעדיו לא ניתן היה לשהות ולהשתמש בהם. עצים וצמחים משתרגים שימשו ליצירת שטחי מנוחה להתאספויות והתבודדות והיו חשובים בעיקר בקיץ הפרסי החם (Khonsari et al, 1998).

הסגנון הפרסי שואף לשלב בין ה"פנים" וה"חוץ", בדרך כלל על ידי יצירת חיבור לגן היקפי בעל חצר פנימית (Newton, 1979)

המבנים

האדריכלות העות'מאנית שמאפיינת מבנים אלו משלבת בין מסורות אדריכליות של איזור הים התיכון ושל המזרח התיכון.

יש להבחין בין שני סוגי מבנים: (i) מבנים שנרכשו על ידי הבהאים והותאמו במידה זו או אחרת לצרכיהם, ו (ii) מבנים שתוכננו ונבנו על ידי הבהאים. המבנים שנרכשו על ידי הבהאים הנם ברובם עות'מאנים וערבים ומשמשים בעיקר את הצורך לשמר את הזיכרון ההיסטורי של התפתחות הדת ומייסדיה, אף שגם להם יש ערך אדריכלי.

האדריכלות העות'מאנית שמאפיינת מבנים אלו משלבת בין מסורות אדריכליות של איזור הים התיכון ושל המזרח התיכון.

מבנים שנבנו על ידי הבהאים נחלקים אף הם לשתי תקופות עיקריות. מבנים שנבנו בתחילת המאה ה-20 – כגון המבנים בשכונה הפרסית בחיפה והשלב הראשון בבניית מקדש הבאב – נבנו בסגנון אוריינטלי מקומי. מבנים שהוקמו לאחר 1950, כולל מבנה העל של מקדש הבאב, שנבנו ברובם בסגנון ניאו-קלאסי בשילוב אלמנטים אוריינטליים. סגנון זה נבחר כמייצג סוג של "יופי מושלם" המשמר את ערכיו גם כאשר האופנות האדריכליות משתנות.

עקרונות אדריכליים רבים חוזרים על עצמם במבנים העות'מאנים שנרכשו במהלך השנים, במבנים המקומיים-אוריינטליים שהוקמו על ידי הבהאים בתחילת המאה ה-20 ובמבנים הניאו-קלאסיים שנבנו על ידם מ-1950 ועד היום. עקרונות אלה כוללים חיבור בין חוץ ופנים באמצעות שימוש בחצרות פנימיות, מרפסות וחלונות רחבים, המאפשרים כניסת צמחייה ואור שמש אל תוך המבנה ויוצרים תחושה של ניתוק מן הסביבה המיידית מחד, ושל התמזגות עם הסביבה הגלובלית מאידך. השאיפה לאוניברסליות באה לידי ביטוי בשילוב הסגנונות הקלאסי והאוריינטלי וההטמעה של אלמנטים מתרבויות אחרות.

ערכים תרבותיים

כפי שצוין בסקירת האתרים, התכנון האדריכלי אינו רק עירוב אסתטי והרמוני בין סגנונות שונים. עיצוב המבנים והאתרים טעון במשמעות ומבטא ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות של הבהאים, כגון העלייה לרגל, כמו גם את התפתחות הדת בתקופה המשמעותית ביותר שלה.

הקשר שבין האדריכלות ובין ערכי התרבות והאמונות של הבהאים

מספר עקרונות ומסורות העומדים בבסיס הדת הבהאית השפיעו במידה ניכרת על מאפייני העיצוב של האתרים. אלה כוללים:

אוניברסליות:

אסתטיקה והרוח האנושית:

האהבה לאור ויופיו של הטבע:

שוויון/פשטות/צניעות:

קבלת הזולת והשתלבות בסביבה:

השוני בין תרבויות נתפס כמקור להרמוניה בקשרים בין בני אדם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצהרתו של עבדול-בהא:

(‘Abdu’l-Bahá, Bahá’í World Faith, p.295)

ההערכה לשונות ולגיוון באה לידי ביטוי בהטמעת מאפיינים אדריכליים ועיצוביים מתרבויות שונות במבנים ובגנים.

הבהאים מאמינים שיופי פיזי ועידון בסביבתו של האדם מקדמים תכונות פנימיות של רוחניות, כפי ביטוי שמבטאים הדברים הבאים:

אם בגן הפרחים וצמחי התבלין, הלבלוב והפירות, העלים, הענפים והעצים הם כולם מסוג אחד, בעלי צורה אחת, צבע אחד וסידור אחד, אין בכך כל יופי או מתיקות. אולם כאשר קיים מגוון, כל אחד מהם יתרום ליופיים ולקסמם של האחרים וייצור גינה מופלאה, ויופיע במלוא יופיו, רעננותו ומתיקותו. כוונתי בכך היא שבכל היבט של החיים, טוהר וקדושה, ניקיון ועידון, מרוממים את הרוח האנושית ומקדמים את התפתחות מציאותו הפנימית של האדם. אפילו במימד הגשמי, ניקיון תורם לרוחניות, כפי שכתוב בבירור בכתבים הקדושים. ואף שניקיון גופני הנו עניין גשמי, נודעת לו גם השפעה רבת עוצמה על חיי הנפש. דומה הדבר לקול מתוק להפליא, או ללחן המנוגן: על אף שצלילים הם רק תנודות באוויר המשפיעות על עצב השמיעה, ועל אף שתנודות אלו הן תופעה מקרית הנישאת באוויר, למרות כל זאת ראו כיצד הם נוגעים בלב.

לחן מופלא כמוהו ככנפיים לנשמה, הגורם לנפש לרטוט מאושר. משמעות הדבר היא שניקיון הגוף גם הוא מפעיל את השפעתו על הנשמה.

(‘Abdu’l-Bahá, Bahá’í World Faith, p.295)

Abdu’l-Bahá, p. 146)

הבנה זו באה לידי ביטוי בשאיפה לסדר וליופי המשפיעה על תחזוקת הגנים כמו על עיצובם, והמקנה אווירה משותפת לכל הגנים והמבנים, ללא קשר לפעילות המתרחשת בהם ובין אם נרכשו או נבנו על ידי הבהאים.

בנוסף לרקע התרבותי ממנו צמחה האדריכלות הבהאית (פרס וטורקיה), שהייתו הממושכת של הבאב בכלא, מבלי שיהיה לו אפילו נר לכתיבה, כמו גם כליאתו של בהא-אללה בין חומות עכו העתיקה, העצימו את זיקה החזקה לטבע ולחוץ.

"… לבהא-אללה… הייתה משיכה עזה ליופיו של הטבע. על אף משאביהם הדלים, המאמינים בתקופתו ניסו, ככל שהתאפשר הדבר, ליצור עבורו סביבה פשוטה אך יפה. הם אפילו הביאו אליו עצים פורחים ושיחים מארצות רחוקות כמו פרס ושתלו אותם בגני רידוואן שמחוץ לעכו, אותם אהב בהא-אללה לבקר אחרי שנים כה רבות של מאסר בין חומות העיר."

(Adib Taherzadeh, The Covenant of

Bahá’u’lláh, p. 328)

הקהילה הבהאית מנוהלת בידי מערכת של מועצות שאותן מרכיבים אנשים מן השורה, הנבחרים על ידי הקהילה לתקופה קבועה מראש, וללא היררכיה פקידותית. אחד העקרונות המרכזיים בדת הנו שוויון בין גברים ונשים, ואין כל אבחנה בין מאמינים על בסיס של ידע או וותק בדת. עקרונות שוויוניים אלו באים לידי ביטוי בעיקר במימד האנושי של המבנים, כולל המקדשים החשובים ביותר והבניינים המנהליים.

למרות שהגנים הבהאים הם ייחודיים ובולטים ביחס לסביבתם, נעשו מאמצים ניכרים לשלבם בסביבה הטבעית והבנויה שהתקיימה באזור לפני פיתוח האתרים. על גישה זו מעידים מאפייני עיצוב גלויים רבים. מטע זיתים ועץ שקמה עתיק, שהיו נטועים בשטח בטרם החל פיתוחם של גני בהאג'י, נותרו במקומם למרות שלא התאימו לקווים לפיהם עוצבו הגנים. בגנים בחיפה קיים שילוב הדרגתי מהליבה המעוצבת והסימטרית כלפי החורש הכרמל הטבעי. עקרונות אלה באים לידי ביטוי גם בדרך ניהול האתרים, שלו השפעה רבה על מאפייניהם הפיזיים. העובדה שהאתרים החשובים ביותר תוכננו באופן המאפשר כניסה למבקרים ללא תשלום משפיעה על תכנון הכניסות, השבילים ומתקני המבקרים. בדומה, ההבנה, הסבלנות והגמישות שהפגינו הבהאים בעבודתם מול הרשויות המקומיות והשכנים השפיעה על תכנון האתרים ועל הצעדים שננקטו להגנתם.

הקשר שבין האדריכלות והעלייה לרגל הבהאית

כל האתרים הכלולים ברשימת אונסקו נושאים משמעות לעלייה לרגל של הבהאים, משום שעולי הרגל מבקרים בהם כיום ו/או הודות לקשר שלהם אל ההיסטוריה של העלייה לרגל בדורות קודמים. למרות שעולי הרגל לומדים אודות הזהות וההיסטוריה של הדת שלהם מאתרים ספציפיים, ההיבט הרגשי הכולל של חווית העלייה לרגל מושפע במידה רבה מהשפה התכנונית המשותפת ומהמסרים שנזכרו לעיל. כמו כן, ישנם אלמנטים עיצוביים ייחודיים המקושרים ישירות לתפקידם של האתרים, ובייחוד המקדשים, כמוקדים של עלייה לרגל.

ציר חיפה-עכו

הבהאים רואים בבאב ובבהא-אללה את ה"נביאים התאומים" של הדת שלהם, ובחיפה ועכו את הערים הקדושות התאומות המרכיבות את המרכז הרוחני והמנהלתי של דתם. הציר הויזואלי החזק הקושר בין מקדש הבאב והגנים המדורגים שסביבו עם עכו ומקדש בהא-אללה מקבל, לפיכך, חשיבות עליונה.

עבור העולים לרגל, אשר חצו את העולם בכדי לזכות בהזדמנות של פעם בחיים להגיע אל המקומות אליהם נשואות תפילותיהם מאז לדותם, דרכי הגישה השונות למקדשים, כפי שנדונו בהרחבה בטקסט העוסק בגנים בחיפה ובעכו, מקבלות משמעות מיוחדת.

עבור העולים לרגל, אשר חצו את העולם בכדי לזכות בהזדמנות של פעם בחיים להגיע אל המקומות אליהם נשואות תפילותיהם מאז לדותם, דרכי הגישה השונות למקדשים, כפי שנדונו בהרחבה בטקסט העוסק בגנים בחיפה ובעכו, מקבלות משמעות מיוחדת. עבור המאמין, ההתקרבות אל המקדש מעוררת מחשבות ורגשות בעלי ערך שאינו פחות משמעותי מחוויית הביקור במקדשים עצמם.

הקפות טקסיות

באופן דומה, השימוש באלמנטים מעגליים בגנים טעון במשמעות סמלית, בעודו מעניק לעולי הרגל ולמאמינים אחרים אפשרות לתת ביטוי מעשי לגישה הרוחנית העמוקה הבאה לידי ביטוי בפיסקה שלהלן:

הקפה טקסית של אתרים קדושים היא פעולה המסמלת מסירות ואהבה. זהו ביטוי של צניעותו של האדם, כניעתו והערצתו בפני הקדושים. זהו גם סמל לתלותו המלאה של האדם בקדושים. פעולה זו של הקפה קיימת גם בטבע. לווין המקיף כוכב מוחזק במסלולו על ידי כוחות המשיכה של הכוכב. מקורו ועצם קיומו תלויים לחלוטין באותו הכוכב.

"(Adib Taherzadeh, The Revelation of the Bahá’u’lláh, v4, p.108) "

לפיכך, הקפת המקדש בהליכה, במרחקים שונים ממנו, נושאת רבדים שונים של משמעות ומציגה מראות נוף מיוחדים, כמו גם הזדמנות לרגיעה והתבוננות פנימית.

הבחנה בין אתרים ואזורים

האינטנסיביות של המרכיבים הגיאומטריים והעיצוב הפורמלי של הגן מועצמים ככל שרמת הקדושה עולה, ובכך מעניקים רמזים חשובים לעולה הרגל ולמבקר כאחד בנוגע לאופיו של החלל אליו הוא נכנס.

הקשר בין האדריכלות והתפתחותה ההיסטורית של הדת הבהאית

מקורה של הדת הבהאית הוא באיסלאם, וזיקתו של בהא-אללה אל התרבות ממנה הוגלה ניכרת היטב. עם התנתקותה של הדת הבהאית מן האיסלאם והתפתחותה לדת עצמאית, היא נחשפה לתרבויות אחרות ושילבה בתוכה אלמנטים אדריכליים ממזרח וממערב. ניתן לזהות התפתחות זו הן בגנים והן במבנים, בשילובם של אלמנטים בעלי השפעות חזקות של האיסלאם ופרס במאפיינים המוקדמים של האתרים, עם מרכיבים מתרבויות אחרות במבנים ובגנים המאוחרים יותר.

לדוגמא, בגני רידוואן, הגן הראשון אותו פיתחו הבהאים בארץ, המאפיינים הפרסיים בולטים במיוחד. הגנים בבהאג'י הם כבר גנים מעורבים, פרסיים במהותם עם שילובים של מאפיינים ניאו-קלאסיים, כמו השימוש בעמודי שיש וכדים מעוטרים, צמחייה מקומית כגון עץ הזית, עצי הדר ורימון, ואלמנטים אקזוטיים כמו גני הקקטוסים והעצים הננסיים. בגנים המדורגים בחיפה, שהם החדשים ביותר, הגיוון וההשפעות של אלמנטים מערביים חזקים עוד יותר, וניתן להבחין במדרגות ניאו-קלאסיות, מאפיינים של גנים אנגליים ושימוש נרחב בצמחייה מקומית.

בדומה לכך, המבנים המוקדמים ביותר שנרכשו על ידי הבהאים בעכו היו מבנים עות'מאנים טיפוסיים, בעלי זיקה חזקה לאדריכלות הפרסית. המבנים הראשונים שהקימו הבהאים בחיפה (מקדש הבאב והמבנים ברובע הפרסי) אימצו את האדריכלות האוריינטלית המקומית, בחירה המשקפת התייחסות מעשית ומידת-מה של התנתקות מן המקורות הפרסיים. בשלב האחרון, הבחירה בסגנון הניאו-קלאסי הבינלאומי, תוך שילוב מאפיינים מגוונים וסימנים של נאמנות למקורות האוריינטליים, משקפת את עצמאותה של הדת ופריסתה הכלל-עולמית.

הקשר בין האדריכלות והתפתחותה ההיסטורית של הדת הבהאית

כמכלול, האתרים הבהאים בישראל משקפים נרטיב מלא של התפתחות הדת בשנותיה החשובות ביותר. אחד-עשר האתרים המקובצים בשבע יחידות מוגנות מובילים את המבקר דרך אירועים היסטוריים מתחילתה של הדת הבהאית כזרם באיסלאם, אל עבר התנתקותה ממקורות אלו והיפתחותה אל העולם, ועד להפיכתה לדת עצמאית.

ההיבטים הפיזיים של מאפיינים אלו הם עדות חיה לערכים, למסורות ולמנהגים המהווים את הבסיס לדת, ואוצרים בתוכם רעיונות ואמונות בעלי משמעות וחשיבות כלל-עולמית. למרות ההבדלים בתקופה ובסגנון, מאפיינים אלה מעניקים ביטוי חזותי למושגים הבהאים הבסיסיים ביותר, ובאמצעות האדריכלות, מיקום האתרים בסביבתם והרקע ההיסטורי שלהם, ניתן לגלות את הערכים והעקרונות המרכזיים של הדת, כמו גם את שורשיה ההיסטוריים. בנוסף, אתרים אלו מספקים את הרקע הפיזי והמסגרת למנהג המסורתי של עלייה לרגל, אשר מתקיים מאז ימיה הראשונים של הדת.

מקורות

Khonsari, Mehdi; Moghtader, M. Reza; Yavari, Minouch (1998), The Persian Garden: Echoes of Paradise, Mage Publishers
Wilber, D. Newton (1979), Persian Gardens and Garden Pavilions, Washington
Goodwin, Godfrey (May 2003), A History of Ottoman Architecture, Thames & Hudson