הבהאים מאמינים כי "כל בני האדם נוצרו כדי להיות חלק מחברה הממשיכה להתקדם ללא הרף", וכי אפילו התקדמותה הרוחנית של הנשמה מושגת בצורה הטובה ביותר על ידי שירות לזולת ושיתוף פעולה למען טובת החברה ככלל. הבעיות הקשות הרבות המעסיקות את החברה שלנו ניתנות לפתרון על ידי שילוב של מאמציו המודעים של האדם ופעולה משותפת לשיפור החברה שבה אנו חיים..

מאז ימיה הראשונים של הדת הבהאית, נודע תפקיד חברתי מרכזי לפעילות הקהילתית. לאורך השנים יצאו לפועל אלפי פרויקטים בתחומים שונים, כגון קידום מעמד האישה; שימור הסביבה; חינוך ואוריינות; בריאות והיגיינה; חקלאות, גידול בעלי חיים ודיג מרביתם כיוזמות מקומיות הצומחות "מלמטה ומתבססות על סדרי העדיפויות ועל היכולות של האוכלוסייה המושפעת ישירות מהפרויקט ואשר שואבות השראה מתורתה של הדת הבהאית.

הפעילות החברתית הבהאית מבוססת על ההבנה שהמפתח לכל התקדמות חומרית מצוי ביכולותיה של הנפש האנושית, וכי התקדמות חומרית שאינה מקדמת גם התפתחות מוסרית ורוחנית אינה יעילה. מכיוון שאחת המטרות החשובות בדת היא למגר כל סוג של דעה קדומה ואפליה, פירות הפעילות החברתית של הקהילה הבהאית אינם מוגבלים לבני הקהילה בלבד ומוצעים לכל המגזרים באוכלוסייה. דבקותם הקפדנית של הבהאים בעקרון זה מפחיתה מאוד את הסיכון שהתקדמות חומרית תשפיע על החלטתו של אדם להצטרף לקהילה הבהאית.

בהתאם לדוגמה שנתן בהא-אללה, אשר פנה למנהיגים בני זמנו והניע אותם לפעול להשגת שלום ולשלוט באופן שוויוני ומתוך חמלה, הקהילה הבהאית וחבריה שואפים לקחת חלק בשיח הציבורי המשפיע על עתיד החברה. לכן יצרה הקהילה הבהאית שיתופי פעולה עם מוסדות האומות המאוחדות מאז ייסודו ב-1945, והיא נהנית כיום ממעמד של ארגון בלתי-ממשלתי (NGO) במעמד מייעץ. התרומה המרכזית של הקהילה מתבטאת בתחומים של זכויות האדם, פיתוח חברתי וכלכלי, קידום מעמד האישה וחינוך לערכים. נוסף לכך הגישה הקהילה בהזדמנויות שונות, הצעות מפורטות לשינויים במגילת הזכויות של האומות המאוחדות, אשר ישפרו את יעילותו של הארגון. קהילות בהאיות לאומיות רבות הגישו הצעות לגופים ציבוריים בנוגע לשינויים חוקתיים, שילוב חברתי, חינוך לערכים ונושאים אחרים שלגביהם מציעים הכתבים הבהאים מבט ייחודי.

הבהאים מאמינים שרק דרך האחדות ניתן להגיע להתקדמות חברתית. בהתאם לכך, הבהאים נמנעים מלבחור צד או להטיל אשמה בפעילותם החברתית ובהתבטאויותיהם הציבוריות. לדוגמה, בכל דיון בנושא הגזענות, הבהאים מתייחסים לשורש הבעיה – הדעות הקדומות – כמחלה הפוגעת הן במי שלוקה בה והן בקורבנות של מעשיו. בדומה, כאשר הם רוצים לקדם את החינוך בקרב נשים, פועלים הבהאים להשגת תמיכתם של אבות, אחים ובעלים באמצעות הדגשת היתרונות הטמונים בקידום נשים לחברה כולה, גם לגברים. היגיון דומה מיושם גם במעורבות פוליטית. הבהאים מכבדים כל סמכות ציבורית ומצביעים בבחירות על בסיס כישוריהם האישיים של המועמדים. בה בעת, מכיוון שהתחרותיות והמחלוקות, המהוות חלק בלתי נפרד מהמאבק הפוליטי, ובהכרח יוצרות פילוג, הבהאים אינם מעמידים עצמם כמועמדים לתפקידים פוליטיים, אינם מקבלים על עצמם מינויים פוליטיים ולא תומכים במפלגות או בזרמים פוליטיים מסויימים.

מקדש בהא-אללה בעכו משמש מוקד רוחני עבור הבהאים בכל רחבי העולם, וחיפה היא משכנם של המוסדות המנהליים המנהיגים את הקהילה כולה. שתי ערים אלה מהוות יחד מרכז עלייה לרגל עבור הבהאים, מכיוון שהן כוללות את המקומות הקדושים ביותר, אתרי המורשת ומקור ההנהגה לכלל הקהילה.

על אף שמקום גלותו של בהא-אללה נבחר על ידי שליטיהן העריצים של איראן והאימפריה העות'מאנית מסיבותיהם שלהם, ברור כי הוא עצמו ראה בהגליתו לארץ הקודש הגשמה של ייעודו. במהלך ביקור בהר הכרמל שערך בשנת חייו האחרונה, בחר בהא-אללה את האתר למיקום מקדש הבאב וחיבר את "לוח הכרמל", נבואה מיסטית אודות הקמת המוסדות המנהליים של הקהילה הבהאית על צלע הר זה.

בהא-אללה הורה למאמיניו שבאו אחריו למקום גלותו לא להפיץ את תורתו בארץ הקודש. בתקופתו של שוגי אפנדי, צאצאיהם של אותם מאמינים אשר עדיין חיו בארץ התבקשו לעזוב את ישראל ולהתיישב בארצות אחרות. לפיכך, בישראל מתגוררים כיום כ-650 חברי הקהילה הבהאית בלבד, שהנם אזרחים זרים המתנדבים למשך תקופה מוגבלת במרכז הבהאי העולמי, וכן כמה מאמינים שהורשו להישאר בארץ באופן זמני למטרות ספציפיות. לאור נסיבות אלה, לא ניתן להצטרף לקהילה הבהאית בישראל.

הוצאות המרכז הבהאי העולמי ממומנות במלואן מתרומות המתקבלות מבהאים ומקהילות בהאיות ברחבי העולם. הבהאים אינם מקבלים מענקים, תמיכה או כל מימון אחר מממשלת ישראל או מכל ארגון או אדם מחוץ לקהילה הבהאית.